פסק-דין בתיק עש"א 60077-05-12

1.         לפנינו ערעור לפי סעיף 10(א) ל חוק השיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן-החוק), בו עותרת המערערת לבטל את הבאתו של שיק אחד במניין השיקים אשר הביאו להגבלת חשבון הבנק שלה, שמתנהל אצל המשיב  (להלן - הבנק).

2.         לטענת המערערת, ביום 17.5.2012 הוגבל חשבון הבנק שלה בעקבות חילול השיק שמספרו 80000502 על סך של 202,700 ש"ח , מחמת "אין כיסוי מספיק".

            כטענת סף טוענת המערערת , כי  ההודעה  על הגבלת חשבונה התקבלה לידיה ביום 23.5.2012 , ואז נודע לה לראשונה על הגבלת החשבון.

            לדבריה, לא נשלחה לה כל התראה מוקדמת כנדרש לפי החוק , ומטעם זה בלבד יש לבטלאת הבאת השיק במניין השיקים שסורבו ולקבל את הערעור.

3.         לגופו של השיק טוענת  המערערת כי שיק זה הוצג לפירעון ללא ידיעתה והסכמתה על-ידי צד ג' שהחזיק בו שלא כדין.           

לטענתה, במסגרת הלוואות שקיבל בעלה מחלפן כספים בשם דוד גולן (להלן- חלפן הכספים), מסר בעלה של המערערת שיקים שונים לביטחון, ביניהם השיק מושא ההליך שלפנינו. השיק נמסר לחלפן הכספים כשפרטיו אינם מלאים , ורק חתימת בעלה של המערערת מתנוססת עליו.

            לטענת המערערת, בעלה פרע  חלק מההלוואות שקיבל מחלפן הכספים ותמורתן אמור היה חלפן הכספים להשיב לו את השיק ,  אולם לאחר שנותרה יתרה של 90,000 ש"ח נתגלעה מחלוקת בין בעלה של המערערת לחלפן הכספים אשר בעקבותיה, כצעד של איום, עשה  חלפן הכספים שימוש שלא כדין במספר שיקים שהופקדו בידיו, לרבות בשיק מושא הערעור,  מילא על דעת עצמו את כל פרטי השיק , והפקיד אותו לפירעון.

            המערערת טוענת  כי  מדובר בטעות , וכי  בנסיבות אלה יש לבטל את ההגבלה שהוטלה על חשבונה  בבנק.

4.         לטענת הבנק,  הטענה כי הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות משוללת כל יסוד הואיל  וטעות כמשמעותה בסעיף 10(א)(1) לחוק אינה טעות של צד ג',  אלא טעות של הבנק ובמקרה דנן , לא נעשתה כל טעות שכן, אילו היה  הבנק מכבד את השיק  - היתה המערערת מעלה טענות אחרות ואף קשות יותר כלפי הבנק.

לטענת הבנק, טענותיה של המערערת אינן חוסות תחת אף אחת מהעילות המובאות בסעיף 10 (א) לחוק , ומשכך  - אין בידי המערערת עילה לביטול הבאת השיק במניין השיקים שסורבו.

            עוד השיב הבנק,  כי בחשבונה של המערערת, אשר התנהל ללא מסגרת אשראי, סורבו עובר לסירוב השיק תשעה שיקים בנוסף לשיק מושא התובענה.

לטענתו, על  המערערת היתה החובה להסדיר את ענייניה עם חלפן הכספים, מחזיק השיק, והיה עליה לדעת כי אם יופקד השיק  - סביר להניח שהוא יסורב ושחשבונה יוגבל בעקבותיו.

הבנק הבהיר כי המשמעות של היעדר מסגרת אשראי בחשבון  היא כי הבנק לא יהיה חייב לכבד כל משיכה, חיוב, הוראה או בקשה אשר כתוצאה ממנה תיווצר חריגה ממסגרת החשבון (גם כשהיא עומדת על 0 ש"ח) ומשכך - אין למערערת על מי להלין אלא על עצמה.

5.         אשר לטענה כי לא נשלחה למערערת התראה על ההגבלה השיב הבנק כי שלח את ההתראה כמתחייב לפי הוראות הדין והמערערת לא הוכיחה שלא קיבלה את ההודעה .

            הבנק צירף לתגובתו עותק ממכתבי ההתראה וההגבלה שנשלחו למערערת ובעלה מיום 5.9.2011 ומיום 16.5.2012.

דיון והכרעה

6.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי טענותיהם,  לרבות תשובת המערערת לתגובת הבנק  - החלטתי , לפנים משורת הדין, לקבל את הערעור ולבטל את הבאתו של השיק במניין השיקים שסורבו, מן הנימוקים המפורטים  להלן.

7.         סעיף 10(א) לחוק מסדיר את זכות הערעור של לקוח מוגבל וקובע כדלקמן:

"10. (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה: